07.07.2020

הגב’ חנה אברהם רכזת משפחתונים אשכול ביתר ואשקלון

אני מאמין: העצמה היא היכולת להוציא מהכוח אל הפועל

 

הזכות לממש חובות

כאשר שואלים אותי במה אני עוסקת, אני עונה תמיד בחיוך של קורת רוח שאני שותפה בחינוך ילדי ישראל, ובעיקר ברשת חינוך מקצועית כנאות מרגלית ומרגישה בזה את הזכייה של חיי, ובשקט בשקט אני לוחשת לעצמי לתוך הצווארון שאני גם בנאית. כן, קראתם טוב, גם בנאית. והאמינו לי שבַּנָאות היא לא תמיד מלאכת כפיים שחורה. לפעמים היא מסוגלת להיות מלאכה צחורה. מלאכה עם נשמות.

האם חשבתם פעם לעצמכם, אל תוך ציפור הנפש שלכם את מי אתם יכולים להעצים עכשיו? את מי להאיר באור יקרות? זכיתי ברוך השם  להסתובב הרבה סביב המושג, ובעצם, נכון יותר, להשתמש בו. בכל יום חשוב לי להעצים לפחות ילד אחד, מטפלת אחת. ה’העצמה’ – כך מספר המחקר, ואני מאמינה טוטאלית של התוצאות שלו, העצמה הוא לא פחות מאשר כלי ידוע ומוכח לבנית עולמות. רמת ההישגים שאנו משיגים על ידי העצמת הזולת, פעוט או מבוגר, הם תמיד מרחיקי לכת, ותמיד מעבר לציפיות.

ומניסיון המחקר האישי שלי, בחוויית ההתנסות היומיומית, העצמה היא כלי מוצלח להשמה עם כל בני אנוש, אין אחד שלא נבנה ממנה. (בנאית, כבר אמרנו?!). העצמה היא חיונית ולא מופקע לומר אפילו הכרחית. היכן מגיע מקומה? בין הורים לילדים, בין מורים לתלמידים ובין מנהלים לעובדים. מצאתם מישהו שמחוויר מהעצמה? מתגמד? מרגיש עלבון?

 

מילה מעצימה

ואתם יודעים מה? בהרגשה העצמה היא לא רק קונסטרוקציה ובנייה, אלא ‘הוצאה לאור’, בעוד בהוצאה לאור אנו מוציאים מילים כתובות. הרי שכאן הדבר הוא הפוך על ידי מילים טובות ונתינת אימון אנו מוציאים לאור, תכונות, חוזקות וכוחות הטמונים בכל אחד.

בשנים עברו גילו החוקרים כי מוחו של אדם מנוצל רק בחלקו המזערי, אחרי מותו של אלברט איינשטין בדקו וחקרו את מוחו וראו שהוא ניצל והוציא מן הכוח אל הפועל, מעט יותר אחוזים משאר בני האנוש. וזה מה שבידל אותו משאר האוכלוסייה והפך אותו לאיינשטיין.

בעבודת הקודש שלנו אני מזהה כוחות, והרבה. למי? לכולם. להורים, לילדים, למטפלות ולמנהלות. המטרה שלנו לפתח מכך כמה שיותר אחוזים. מדהים כיצד העצמה מניעה את האדם לגלות את היכולת של עצמו אף אם לא הכיר בה קודם.

 

העצמה למעשה

במסגרת עבודתי נוכחתי לדעת כי העצמה איננה מתבטאת דווקא במילים דבורות, ישנו מסר סמוי המועבר בין הרכזת למנהלת המשפחתון, בו היא משדרת סמכות אחריות אמון והערכה בעבודתה. ובכך מנהלת המשפחתון מקבלת כוח לממש את זכויותיה. חובותיה מול תפקידה הנעלה בטיפול הילדים הרכים הנושאים עיניהם אליה.

מניסיוני בשטח, ככל שנתתי את המושכות בידי המטפלות לא הופתעתי אלא קיבלתי אישור והוכחה כי כך היא הדרך – להמשיך להעניק את האחריות בידי המטפלות. מציאות זו יוצרת בהן מוטיבציה ומנוע אישי ואמתי להוציא בעצמן את הכוחות כמו גם האחריות הדרושה לבצע את עבודתן נאמנה, כל זאת מתוך תחושת שליחות אמיתית, מובילות והרבה רצון לפעול כמיטב.

תוך כדי כתיבת שורות אלו צפה מול עיני דמותה של מטפלת מוערכת, שהמשפחתון שהפעילה בביתה היה משפחתון נחשק. במלוא מובן המילה. אותה מטפלת גרמה בליבה אומר לעזוב את התפקיד, בעקבות אי אלו שינויים במשפחתה. הודעתה הייתה מהלומה. ואפילו הייתי אומרת הפסד לציבור. דא עקא, שהיא הייתה נחושה וייתכן שהיו לה סיבות טובות לעשות כן. אך אני מן הצד לא יכולתי להשלים עם התוכנית הזו, חשבתי על היום שאחרי. על התרומה החינוכית שתלך לה… ועל המטפלת עצמה שהצליחה להגיע על הצמרת, וברגע אחד היא נוטשת אותה.

התחמשתי בשלושה דברים. העצמה. העצמה והעצמה. בתחילה נפגשתי איתה ‘אחד על אחד’ והסברתי לה על הכוחות המופלאים שיש לה. (באמת!) אחר כך התקיימה האסיפה החודשית הקבועה, שם דיברתי באופן כללי על החינוך, השליחות, הגיל הרך והזכות. וכמובן רימזתי לאותה מטפלת. לא הרפתי מהמילה הטובה… והקפדתי להשחיל לה זיער פה וזיער שם. התוצאה הייתה מדהימה: מנהלת המשפחתון קיבלה כוחות מחודשים ומשנה מרץ, ובאה בשמחה לעדכן אותי על שינוי קטן. גדול בתכנית. ‘אני לא עוזבת!’ ‘אני נשארת’.

התרגשתי, באמת. שוב הייתה לי ההוכחה כי בכולנו ישנם כוחות. סמויים וגלויים בערבוביה. העצמה טובה. מילה נכונה. מדליקה את הכוחות הללו ומפגישה אותנו איתם מחדש. והאחוזים הקטנים. גדולים. הללו הם שהבדילו את איינשטיין מכלל האוכלוסייה. והם שמגדירים מחדש מטפלת טובה. מטפלת מצוינת.

ושאפו להעצמה.

inner_page_right_icon_1