06.07.2020

האם אדמומיות בעור נובעת בהכרח מתגובה אלרגית? וכיצד ניתן לאשר את התופעה מבחינה קלינית? מדוע הגוף תוקף את עצמו? ומתי יפנה רופא הילדים להמשך ברור מעמיק? האם לילד במשפחה אטופית, קיים פוטנציאל גבוה יותר לאלרגיה? ועד כמה נדרשת הסביבה לנטרל אלרגנים? כל השאלות ועוד, על השולחן המקצועי של מומחי ‘מכבי שירותי בריאות’

מאת: ח. לייזר

 

אם אינכם מכירים את נושא האלרגיה למזון מקרוב, קראו את הכתבה שלפניכם ותגלו שהתופעה הזו שכיחה ומטרידה… ומאידך, אם הנכם בעצמכם הורים לילדים עם אלרגיה למזון, המשיכו לשורות הבאות ותופתעו לראות עד כמה אינכם בודדים בסאגה הזו. ויש אפילו  נימה אופטימיות ברקע. כל הפרטים החיוניים אודות החלבון שמזוהה כפולש זר והגוף לא שותק לו. ילדים ואלרגנים במערכה אחת.

 

אלרגיה למזון (לא) נעים להכיר

האם ידעתם כי יש ילדים שחטיף חלבה תמים יעמיד את חייהם בסכנה, ויש אחרים לא מסוגלים להריח כריך עם חמאת בוטנים. יש כאלו שלא מתארחים אף פעם בשבת כדי שלא לפגוש חלות, דגים, אטריות פשטידות וכל מה שנגע אי פעם בביצים, ויש אחרים שלא שתו אף פעם כוס שוקו.

רותי בסך הכול בת שנתיים וחצי ומתמודדת בבגרות עם אלרגיה מסכנת חיים. “האמת היא, שכבר עם הבקבוקים הראשוניים של דייסת החלב” משחזרת אמה, “שמתי לב שביתי מרבה להקיא לאחר הארוחה, אולם בשלב זה עדיין הסתפקתי האם מדובר אכן בהקאה, או זוהי פליטה, שסך הכול מתאפיינת בעוצמה ובתכיפות רבה. אולם אז, בשביל השקט הנפשי שלנו, החלטתי להעביר את ביתי התינוקת לתזונה צמחית”. וכך, הם נכנסו לרוטינה שגרתית יומיומית, הבקבוקים נלגמו עד תומם, הילדה עלתה יפה במשקל, הפליטות או ההקאות נעלמו כלא היו, ודבר העניין ירד מסדר היום.

עד שהגיע ערב שבת אחד… אותו יום שישי חורפי וקצר וחפוז, לפתע הבחינו ההורים כי הילדה מקיאה ומאדימה, נשימותיה נעשות שטחיות ומהירות, ומבטה הלך ונעשה אפאטי. “במהירות נסענו אל חדר המיון, מודאגים ממצבה של הילדה, מהם הסימפטומים הללו, מהי התופעה הזו, ומה בעצם קורה לה…” תשאול יסודי של ההורים, מצד הצוות הרפואי, העלה ממצא מעניין, לפיו הילדה טעמה כפית קטנה של גבינה לבנה דקות לא מועטות לפני השתלשלות האירועים”.

“כששמענו על ההשערה הכמעט וודאית של הרופא, נשמנו לרווחה” משחזרים ההורים, “מדובר היה בתגובה אלרגית חריפה של הגוף, למפגש עם תלולית הגבינה שבכפית”. הילדה קיבלה על אתר תרופה נוגדת אלרגיה, וגם סטרואידים לא מעטים, אבל עכשיו הוסר הספק מן העניין. “יש לכם ילדה עם אלרגיה למוצרי חלב”, פסק טון מצוחצח בחלוק לבן. ובעבור הורים היה זה משפט זינוק לתחילתה של דרך התמודדות מייגעת.

שבוע לאחר מכן, נערך לפעוטה הקטנה תבחין עורי, המאשש את האלרגיה. “ישנם שלושה רכיבים שונים בחלב, אשר כל אחד מהם לחוד עלול להביא לתגובה אלרגית כזו  או אחרת. ביקשנו לבדוק לאיזה בדיוק מהם אלרגית הילדה. והנה התוצאה הייתה חד משמעית. האלרגיה כוללת את שלושת רכיבי החלב. מה שאומר שעליה להינזר מכל תוצרי החלב באשר הם”.

“אלרגיה למזון  ניתן לאבחן החל מגיל הינקות, כבר בחודשים הראשונים לחיים”, מסבירה ד”ר ורד שיכטר קנפינו, מומחית ברפואת ילדים,  מומחית לאלרגיה ואימונולוגיה, יועצת בכירה ב’מכבי שירותי בריאות’, רופאה בכירה ומנהלת שירות לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית  בבית החולים הלל יפה חדרה. “למעשה, אלרגיה לחלבון חלב פרה, מתפתחת בדרך כלל כבר בחשיפה השנייה(!) ועלולה להופיע כתוצאה מחלבון הנמצא בתמ”ל חלבי או מחלבון הנמצא, בחלב אם שניזונה מחלב פרה”.

בזמן החשיפה למזונות המוצקים הראשונים, מופיעה אלרגיה למזון בשכיחות רבה יותר בקרב תינוקות, זאת ככל הנראה בשל חוסר הבשלות של מערכת העיכול ומערכת החיסון אצלם. חשוב לציין כי מרבית המקרים שבהם נצפית תגובה לא טובה למזונות שונים, אינם מצביעים בהכרח על אלרגיה למזון, אלא על חוסר סבילות של הגוף לאותו מזון, ללא הפעלה של מערכת החיסון. לדוגמה, הקאה בעקבות חשיפה חוזרת לחלב, אינה נובעת דווקא מאלרגיה לחלב, אלא עלולה להיגרם כתוצאה מחוסר סבילות לחלב בשל חוסר בלקטוז, אותו אנזים המאפשר עיכול וספיגה במעיים של סוכר החלב.

בדיקות טסטים במרפאת אלרגיה ניתן לבצע כבר החל מגיל מספר חודשים, ובכך להסיר את הספקות מסביב.

 

אלרגיה עם אבא ואימא

האם אלרגיה למזון היא תורשתית?

“אנחנו יודעים”, מספרת ד”ר שיכטר קנפינו, “כי אלרגיה למזון  שכיחה יותר במשפחות עם מחלות אטופיות כגון אסטמה נשימתית, נזלת אלרגית, אלרגיה אביבית או אטופיק דמרטיטיס – ה’אסטמה של העור’, אכן, הסיכוי לאלרגיה למזון בילד ממשפחה אטופית נמצא גבוה יותר”.

“אך יחד עם זאת”, היא מסתייגת, “לא ניתן להתעלם מהעובדה שאלרגיה למזון עלולה להתפתח גם אצל ילדים במשפחה ללא רקע אלרגי כלשהוא”.

אלרגיה  למזון עשויה לעיתים לחלוף בהמשך החיים, תלוי כמובן ברמת האלרגיה, בסוג המזון ובגורמי סיכון נוספים.

 

‘נורה אדומה’ נדלקת

מתי יחליט רופא הילדים להפנות את הפעוט אל מרפאת האלרגיות?

ד”ר מיכל אליעז רופאת ילדים מומחית במכבי שירותי בריאות רמת בית שמש ג’ נדרשת לנושא: “תגובה אלרגית של הגוף מתבטאת בשלושה אספקטים שונים, כאשר רופא הילדים רואה כי אחת התגובות מופיעה אצל הילד, בתוספת הסיפור הקליני שמספרים הוריו (לדוג: ‘הוא אכל תותים בבוקר’/ ‘היום הוא טעם במבה לראשונה’/ ‘ניזון מחלב פרה ולא רגוע’ וכו’) יופנה הילד למרפאה של אלרגולוג, כדי לערוך בירור מקיף ויסודי, במקביל להתחלת טיפול במידת הצורך”.

“האספקט הראשון אותו נפגוש הוא העור. פריחה או אדמומיות, גרד ונפיחות ולעיתים אף נבחין בשלפוחיות. לעיתים נראה את התגובות העוריות הללו מסביב לפה, מאחר ונחשף למוצר האלרגני. יצוין שמחשיפה לחשיפה התגובה האלרגית הולכת ומחמירה. בחשיפה הראשונה לדוגמא עלולה להיות אדמומיות קלה מסביב לפה, לאחר מכן, בחשיפה הבאה לדוגמא סומק עז בלחיים ואחר כך בחשיפה הבאה יופיעו תסמינים קשים יותר”.

“האספקט השני”, מרחיבה ד”ר אליעז, רופאת ילדים, “הוא נושא הנשימה. התגובה הנשימתית מתבטאת במספר אופנים. זה מתחיל בשיעול טורדני, קוצר נשימה, קושי נשימתי, מאמץ נשימתי (התאמצות הצלעות והנחיריים) ועשוי להגיע עד לנפיחות כלי הנשימה, בתוך כך יכולה להיווצר בצקת בכלי הנשימה העלולה לחסום את הגעת האוויר והחמצן למוח, תגובה זו נקראת התקף אנפילקטי ומעמידה את הילד בסכנת חיים. הופעת תגובה זו עלולה להתרחש תוך מספר דקות מרגע החשיפה למזון, כאשר כל תגובה לחשיפה בשנית ובשלישית תהיה מהירה יותר וקשה יותר. לעיתים קיימת תגובה דו-שלבית (ריבאונד), כאשר נדמה לנו שהילד מתאושש מן התגובה הראשונה, עלולה פתאום להיות החמרה משנית, ועל כן חשוב להישאר תחת פיקוח רפואי, גם לאחר התחלת הטיפול”.

“האספקט השלישי”, היא מוסיפה, “הוא הגסטרו. כל הקשור למערכת העיכול, הקאות שלשולים, נפיחות בטנית, עוויתות וכאבי בטן. לעיתים התגובה האלרגית תבטא תחילה בעקצוץ בפה, ריור, שינוי בדיבור עקב נפיחות בלשון עד קושי בדיבור”.

“לאחר כל תגובה שהיא, יש לפנות אל רופא הילדים, שהוא יחליט על המשך טיפול או אופן הברור, גם אם מדובר בתגובה מינורית שנראית להורים פעוטה, עדיף ל’בזבז’ עשר דקות כדי לזכות בשקט נפשי, ולעיתים אפילו כדי להציל את חיי הילד”.

“כאשר מבחין הרופא בתגובה עורית או נשימתית אצל הילד, לצד אנמנזה רפואית שמקבל מההורים, העולה ממנה חשיפה למזונות עם אלרגניים פוטנציאליים כמו פרות יער, בוטנים, שקדים, אגוזים, חלב, קוקוס וכדו’ יופנה הילד להמשך הבירור כדי לאשר או לשלול אלרגיה למזון, לצד טיפול במידת הצורך”.

 

בוחנים את האלרגנים

בדיקת אלרגיה כיצד היא מתבצעת?

‘בדיקת תבחיני עור’ לאלרגיה מבוצעת באופן פשוט ביותר במסגרת המרפאה. איך? “מטפטפים טיפות המכילות אותו חלבון ספציפי” מסבירה ד”ר שיכטר קנפינו, “ושורטים קלות את העור, אם לאחר רבע שעה מתפתחת תגובה מקומית של אודם או נפיחות, אזי ניתן לאבחן שהילד  אלרגי לאותו מזון ספציפי”.

אם לא קיימת רגישות לחומר שהוזרק, לא מתפתחת תגובה כלשהי, והאזור נשאר ללא שינוי. במקרה של תגובה אלרגית, ניתן לראות התנפחויות, אדמומיות וכאב רב. חשוב לדעת שלא תמיד התגובה האלרגית מופיעה מיד אחרי הבדיקה, וקיימים מקרים בהם היא מופיעה באיחור וסימני האלרגיה מופיעים רק אחרי יום-יומיים.

“נוסף על כך ניתן לעבות את האבחנה על ידי בדיקת דם של נוגדנים ספציפיים (RAST). אך היום”, היא מציינת, “מסתמכים בעיקר על תבחיני העור. אם נמצאים הטסטים שלילים ועדיין קיים החשד הספציפי, ניתן לחשוף את הילד במסגרת השגחה  רפואית בלבד למזון החשוד (תגר) ולצפות בדריכות האם יש תגובה”.

במקרה שהבדיקה אכן זיהתה רגישות לאלרגן, אין צורך להילחץ – צריך להתאים את חיי היום יום להימנעות מהחשיפה לאלרגן. לדוגמא, ברגישות למזון חשוב מאוד לקרוא את התווית של המוצר ולחפש את נוכחות האלרגנים.

לתשומת לב, “כאשר מדובר בילד אלרגי למזון מומלץ פעם אחת בשנה לפחות(!) לעשות טסטים חוזרים אצל אלרגולוג מומחה”.

 

פולשים זרים

תגובה אלרגית היא תגובה לחלבון שנמצא במזון. “ילד אלרגי”, מסבירה לנו ד”ר שיכטר קנפינו, “ברגע שהוא נחשף לחלבון  שהוא אלרגי אליו, הגוף מזהה אותו כפולש זר ומערכת החיסון מגיבה ‘אוטומטית’ בייצור נוגדנים כנגד אותו חלבון זר. בעקבות עליה בנוגדנים המתקשרים לתאי מסט (תא דם לבן המהווה חלק מרקמות חיבור בגוף) יש שחרור של היסטמינים. שחרור ההיסטמינים הוא הגורם והאחראי להופעת תסמינים קליניים בגוף, כגון תפרחת על פני העור גרד אדמומיות ונפיחות, ובמקרים קשים  עד קוצר נשימה  וחנק”.

האם ילד אלרגי שאינו מאובחן ככזה יסבול מבעיות או קשיי התפתחות?

ד”ר מיכל אליעז: “לא הוכח שילד אלרגי שאינו מטופל סובל מבעיות התפתחותיות, גם אני באופן אישי, לא פגשתי בילד כזה. אבל יחד עם זאת ברור הדבר שילד שסובל מגרד תמידי, עקצוץ בלשון, דמעות בעיניים, נזלת אלרגית וכדו’, אך אינו מאובחן קלינית ולא מקבל כל טיפול ייעודי, הרי שהתפקוד היומי נפגע. יתכן כי גם היכולות הלימודיות ולעיתים גם הדימוי העצמי. ילד כזה עלול להיחשד בטעות כבעל הפרעת קשב או תזזיתיות, זאת בעקבות עייפות ועצבנות בעטיה של שינה לקויה. בשעה שהתסמינים הללו מופיעים בסך הכול(!) כתוצאה מאלרגיה ותסמינים המשויכים לה”.

בנוסף, גם תופעות גסטרולוגיות הנובעות מאלרגיה למזון אך אינן מאובחנות בזמן, מסבות לילד סבל פיזי מיותר, ולא פחות מכך אי שקט נפשי. כשהאלרגיה מאובחנת, מטופלת ובעיקר נמצאת תחת עין פקוחה נקבל ילד שלו, פנוי ללמידה ומתפקד כנדרש.

 

טיפול תגובתי

ד”ר ורד שיכטר קנפינו: “הטיפול בילד אלרגי  למזון המפתח תגובה תלויה ברמת התגובה הקלינית. לפעמים נסתפק בטיפול אנטיהיסטמיני כדומת טיפות פנסטיל אשר יכול להספיק אם מתפתחת תגובה של תפרחת בלבד, אך  לעומת זאת, אם מתפתחים תסמינים סיסטמיים  כגון קוצר נשימה  הרגשה של חנק  או עילפון יש צורך בזריקת אדרנלין. ילדים האלרגיים למזון מצוידים בקביעות במזרק אפיפן כאשר כל מי שבא שנמצא בקשר עם הילד ההורים ובני המשפחה וכמובן גם הצוות  החינוכי והמלווה  מתודרכים באופן הטיפול. בכל מקום שלא יהיה, שהילד שוהה בו עליו לשאת אתו בסמיכות את המזרק.

 

סביבה ביתית מנוטרלת

עד איזו רמה נדרשת הסביבה להיות מנוטרלת מהאלרגנים?

ילד המאובחן כאלרגי למזון חייב להימנע לחלוטין מאותו מזון וכן מכל מוצר המכיל אותו מזון על כל צורותיו. לדוגמא ילד שאלרגי לשומשום חייב להימנע משומשום, טחינה וחלבה. בנוסף, יש לבדוק בעטיפת המוצר, בסעיף האלרגנים האם יש עקבות של אותו אלרגן לדוג’: ביצים, בוטנים, שומשום חלב וכדו’.

חובה לזכור ששאריות של חלב עשוית להימצא גם במוצרים בשריים ומוצרי פרווה כשרים, ואכן, היו לא מעט מיקרים בהם נתקפו ילדים בתגובה עזה עקב שאריות חלביות במוצרי פרווה כשרים למהדרין כך שלסיכום, ניתן לומר שהמניעה היא לעיתים קשה”. כיום מחייב משרד הבריאות לדאוג לציון תכולת חלב בכל מוצר מזון וניסוחים כמו “קו ייצור חלבי”, “קזאין”, “לקטוגלובולין” וכדומה מעידים שהמזון עשוי להכיל חלב.

בבית של אביגיל כ. ילדה אלרגית לביצים הורגלו בני הבית, ובעצם, כל מי שעורך את הקנייה היומית/השבועית במכולת, לבדוק כריטואל קבוע, לא רק את סימון הכשרות על התווית, כי אם גם את המידע לאלרגנים! “אם אנו רואים שחור על גבי לבן, שהתווית מעידה כי אין במוצר עכבות של ביצים או כל מידע אלרגני חשוד, אנו נרגעים ויכולים לרכוש את המוצר. אולם, אם לא מופיע על התווית הפרט השולי הזה(?!) שבשבילנו הוא מהותי, “מידע לאלרגני”. לא ניקח סיכון ולא ניתן ממנו טעימה לאביגיל”.

צ. אמו של מיכאל בן הארבע המתמודד עם אלרגיה חמורה למוצרי חלב, מספרת, “בשלב זה מבחינתנו, חלק מהטיפול הוא, או במדויק חלק מן ההתמודדות שלנו, מתמקדת דווקא במזווה שלנו… כלומר,  הסרנו לחלוטין את כל מוצרי החלב מן המקרר, הארונות וכל נישות המטבח. אין אצלנו לבן, גבינה, חלב ניגר, ממתקים או שוקולד חלבי וכיוצא בזה. בייחוד אנו נזהרים מקורנפלקס, (על אף שבני בכורי אוהב מאד את דגני הבוקר הללו…) כי מי לא מבין שאין סיכוי לאכול קורנפלקס בחלב, מבלי שייפול ממנו פרור או שניים ארצה. אין ספק שהפרורים הללו תמיד קוראים ומזמינים את הפעוטות לבוא ולהכניסם אל הפה. ואני לא רוצה לחשוב, מה עלול להתרחש אם וכאשר תלקט ביתי פרורי קורנפלקס מן השולחן או הכיסא. אין מה לעשות”, היא מסכמת, “זה קשה לכולם, בפרט לילדים, אבל עדיפה לנו ההתנזרות הקולקטיבית הזו, מאשר תגובה אחת חריפה הגובלת בפיקוח נפש…”.

 

סביבה חינוכית שותפה

הימנעות הסביבה החינוכית מהאלרגניים שמהם סובל הילד, אומרת ד”ר שיכטר קנפינו: “תלויה במחווה של המסגרת החינוכית עצמה לצד רצונם הטוב של ההורים האחרים בגן.  באופן כללי ברור שרצוי לא להכניס את המוצר האלרגני לגן אך אין חובה בכך. לפעמים קל להימנע מבוטנים ומבמבה בגן, אך הינזרות מביצה וחלב מאתגרת הרבה יותר”.

“אין דבר משמעותי כמו תמיכה של הסביבה”, מדגישים הוריו של מיכאל. “ישנם משפטי אמפתיה שנוסכים בנו כח כמו ‘בוודאי שלא נעשה ערב לביבות חלבי’ או ‘באיזה מחבת לטגן את הביצה?’ אומנם זה ניואנסים דקים. לכאורה מאד. אבל בשבילינו אין כן הדבר, קשה להן לכתפיים לשאת את הכל לבד, לכן, לא ייפלא אפוא שהתחשבות מצד גננת, שכנים ובני משפחה קרובה-רחוקה נותנת דלק. וההיפך, ההיפך…”.

כאן המקום לציין את ‘עמותת יהל’ שחרטה על דגלה לסייע לילדים ולבני משפחותיהם, הסובלים מאלרגיות שונות למזון. הן בהעלאת המודעות הציבורית, הן בדרישות חוקתיות שונות, כמו אחזקת מזרק אפיפן בכל מסעדה (טרם אושר בארץ), והן בקבוצות תמיכה ושיח פתוח ציבורי.

 

יש בשורות טובות בתחום

“אכן, קיימים היום חידושים  בדרכי הטיפול באלרגיה למזון,” מבשרת לנו ד”ר שיכטר קנפינו, “אחד מהם הוא טיפול חיסוני המבוסס על מתן מנות קטנות ומבוקרות של החלבון הספציפי, שאליו אלרגי הילד, הניתן כחיסון  דרך הפה (oral immunotherapy) הטיפול נעשה בהשגחה רפואית במסגרת היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה  בבית חולים ‘אסף הרופא’. בנוסף  ישנה אפשרות למתן  חלב אפוי לילדים אלרגיים לחלבון חלב פרה, (baked milk) כאשר גם זה דורש השגחה רפואית”.

בכל מקרה, חשוב כמובן לפנות לייעוץ מסודר אצל אלרגולוג מומחה על מנת להתאים טיפול מיטבי אינדיבידואלי לסוג האלרגיה ולרמתה.

“כהורים וכמחנכים בוודאי שיש לתת את הדעת לחשיבותה המהותית של ההתזונה הבריאה בילד המתפתח וגדל”, מסכמת ד”ר שיכטר קנפינו, ומוסיפה “וכן כאשר מדובר בילדים האלרגיים לחלבון חלב פרה יש לדאוג ליתן מזון עשיר בסידן. לכן, המלצתי החמה היא להתייעץ עם תזונאית על תזונה נכונה  בכל גיל, במיוחד בילדים אלרגיים למזון”.

חלק מהמקרים מתאפיינים בהתאוששות של הגוף וחלקם נשארים בחומרתם, כמו האלרגיות לבוטנים ואגוזים, אבל כאשר הפעוט, הילד- גדל, הוא מפתח בעצמו הרגלי זהירות ומודעות לאלרגיה וממילא מפלס החרדה של ההורים יכול להתאזן במקצת.

שיהיה לכולם בתאבון ולבריאות! ללא אלרגנים בצלחת, ובעיקר עם שקט נפשי.

 

 

השתתפו בהכנת הכתבה: ד”ר מיכל אליעז רופאת ילדים מומחית ב’מכבי שירותי בריאות’ סניף רמת בית שמש ג’. ד”ר ורד שיכטר קנפינו מומחית ברפואת ילדים, מומחית לאלרגיה ואימונולוגיה, יועצת בכירה ב’מכבי שירותי בריאות’, רופאה בכירה ומנהלת שירות לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית  בבית חולים ‘הלל יפה’ בחדרה.

מים? לא, תודה.

אנחנו שותים מים ומבשלים במים, מנקים במים ומתקלחים במים. אבל יש מי שנוזל החיים הזה בשבילו הפך לאויב של ממש. אחד מתוך 23 מיליון אנשים ברחבי העולם, סובל מאלרגיה למים. הוא אינו יכול לשטוף ידיים או לצחצח שיניים. לשחות בבריכה או להשתכשך בגלי הים… וגם לא להרוות את צמאנו בכוס מים צוננים וקוביות קרח.

רוב האנשים הסובלים מאלרגיה למים מרותקים לביתם. האלרגיה מתבטאת ברגישות ליונים הנמצאים במים שאינם מזוקקים, ולכן עליו להקפיד על זהירות יתרה בעת לגימת מים, או לשתות מים מזוקקים בלבד.

הסובלים מאלרגיה זו אינם יכולים לשחות, לטבול באמבטיה או ליהנות ממקלחת. אפילו אגלי הזיעה גורמים להם לפריחה מכאיבה. כל מגע של הגוף עם טיפות המים, אפילו היורה או המלקוש, גורם להתפוצצות גושים אדומים, כואבים ומגרדים אשר נרגעים רק לאחר שעתיים. מקלחת מהווה חוויה כואבת ועליהם לבצע אותה רק למשך דקות ספורות בכל פעם.

העץ הלא נדיב

גם עץ ירוק ומלבלב עשוי להעכיר את חייהם של אנשים. בעוד שאנשים מסוימים אלרגיים לסוגי עץ או נסורת ספציפיים, יש אחרים ש’הברוך’ שלהם גדול יותר, הם אלרגיים לכל סוגי העצים בשדרה ובחורש, בין אם מדובר בעץ מוצק ובין אם מדובר באבק עצים.

האלרגיה הספציפית הזו מונעת מהאדם לגעת בנייר אפילו לרשימת מכולת, להשתמש בעיפרון גם בשביל מילה אחת, וכמובן מגבילה אותם לחלוטין מעיסוק בנגרות או מטיול בטבע בין ענפי העצים. התסמינים העזים של האלרגיה גורמים לעור להיראות כאילו נשרף. ברוב המקרים גורמת האלרגיה לגירוי עור, שיעול, התעטשות וכוורות עור.

מעשה בזוג נעליים

מסתבר שגם נעל נוחה או מסוגננת במיוחד ואפילו אורתופדית באישורי מכונים מתקדמים, עלולה להיות לפעמים לרועץ, למי שסובל מאלרגיה לנעליים. אלרגיה זו גורמת לסובלים ממנה תסמינים קליניים אשר נעים בין דלקת לעור סדוק, ועד לכאבים מציקים ואי נוחות מטרידה של ממש.

מה טמון בנעל התמימה שמציקה כל כך למי שנועל אותה? פשוט מאד… הדבקים, השרפים וכל החומרים האחרים אשר משמשים לייצור נעליים, ועלולים לגרום לזיעה אשר רק מחמירה את המצב.

כדי להתגבר על האלרגיה, מומלץ לטפל בה באמצעות תהליך של ‘ניסוי וטעייה’ האם הסנדל הזה בעייתי, הנעל הזו מכאיבה, במגף הזה אין בעיות וכן הלאה… וכן, ערנות על לבישת גרביים מתאימות כדי להגביל את מגע העור עם החומרים האלרגנים.

פלסטיק, החוצה.

הסתכלו ימינה, הסתכלו שמאלה, כמה פריטי פלסטיק קלטתם בעינכם? כוסות, צלחות, בקבוקים, קופסאות, כף אשפה, קולבים, משחקי הרכבות ואפילו הכרטיס המגנטי שלכם וגם הרב-קו. ועכשיו, עצמו לרגע את עינכם ודמיינו כיצד ייראו חייכם ללא כל מוצרי הפלסטיק הללו? קשה אפילו לדמיין זאת. אה?

יש אנשים שאצלם המציאות היומיומית הזו עולה על כל דמיון… אלו אנשים הסובלים מאלרגיה  לפלסטיק, בכל צורותיו ואופניו. אדם הסובל מאלרגיה זו אינו יכול לשתות מבקבוקי מים אבל גם לא להעביר את זה לכוס חד פעמי, הוא אינו יכול לאחסן מזון במיכלי פלסטיק, ולא יכול לבחור כל מסגרת של משקפיים גם אם הם יפים מאד, הוא אינו יכול לגעת בכרטיסי אשראי או בכל חפץ או אביזר עשוי פלסטיק. האלרגיה מתבטאת בגירוי של פריחה, נפיחות, אדמומיות או גירוד.

inner_page_right_icon_1