איך לעזור לתינוקות ופעוטות בזמן אזעקות או מצבי חירום

בימים אלו, על רקע מלחמת שאגת הארי וההסלמה הביטחונית בעקבות ההתקפה מאיראן, משפחות רבות בישראל מתמודדות שוב עם אזעקות, חוסר ודאות ושיבוש של השגרה. גם כאשר אנחנו כהורים משתדלים לשמור על יציבות, המציאות הביטחונית חודרת אל תוך הבית ואל חיי היום־יום.

תינוקות ופעוטות אינם מבינים תמיד את המשמעות של האירועים, אך הם חווים היטב את האווירה הרגשית סביבם. הם קולטים את המתח דרך הגוף, דרך הקול של המבוגר המטפל בהם ודרך תחושת הקרבה והביטחון בקשר.

בגיל הרך תחושת הביטחון של הילד נוצרת בעיקר דרך המבוגר הקרוב אליו. כאשר ההורה מצליח להיות נוכח, מחזיק ומכוון בתוך המצב, הוא הופך עבור הילד לעוגן שמייצר תחושת יציבות גם בתקופה של אי ודאות.

להלן מספר כלים פשוטים שיכולים לסייע לכם לתמוך בילדים בזמן מתח ואי ודאות.

1.נוכחות רגועה

כאשר נשמעת אזעקה או מתרחש אירוע מלחיץ, הדבר החשוב ביותר עבור הילד הוא הנוכחות של המבוגר. עצם העובדה שאתם לידו ופועלים בצורה יציבה וברורה מעניקה תחושת ביטחון. ילדים צעירים קוראים בעיקר את שפת הגוף ואת הטון שלנו.

לדוגמה, כאשר נשמעת אזעקה אפשר להתכופף לגובה של הילד, להסתכל עליו ולומר בשקט:

"יש אזעקה, אנחנו הולכים עכשיו יחד למקום בטוח. אני איתך."

2.קול מרגיע

לקול של ההורה יש השפעה משמעותית בהרגעה. דיבור איטי, רך וברור מסייע לילד לווסת את עצמו.

אפשר לומר משפטים פשוטים כמו:

"אני כאן איתך."

"אנחנו ביחד."

"עכשיו אנחנו במקום בטוח."

גם אם הילד בוכה או נצמד, הקול הרגוע שלכם משדר לו שהמבוגר שולט במצב.

3.מגע פיזי

מגע הוא אחד הכלים המרכזיים להרגעה בגיל הרך. חיבוק, ליטוף, החזקה בידיים או ישיבה קרובה יכולים לעזור לילד להרגיש מוגן.

לדוגמה, אפשר להרים את הילד על הידיים, להחזיק אותו קרוב וללטף את הגב או הראש תוך כדי דיבור רגוע.

הסבר פשוט למה שקורה

ילדים אינם זקוקים להסבר מורכב, אך כן זקוקים למשמעות בסיסית למה שמתרחש סביבם.

לדוגמה, אפשר לומר:

"יש אזעקה ולכן אנחנו הולכים לחדר המוגן."

או

"הקול הזה אומר שצריך להיכנס למקום בטוח."

כאשר הילד מבין שיש פעולה שנועדה להגן עליו, תחושת החרדה פוחתת.

4.מתן מקום לרגשות

ילדים עשויים להגיב בפחד, בבכי או בהיצמדות להורה. אלו תגובות טבעיות למצב מלחיץ.

אפשר לומר לילד:

"אני רואה שנבהלת."

"זה באמת יכול להיות קצת מפחיד."

"אני כאן איתך."

כאשר נותנים מקום לרגש ולא מנסים לבטל אותו, הילד מרגיש שמבינים אותו ושיש מי שמכיל את החוויה שלו.

5.תרגול נשימה להרגעה

כאשר הגוף במתח גם הנשימה הופכת מהירה יותר. ניתן לעזור לגוף להירגע באמצעות תרגול נשימה פשוט שמווסת את מערכת העצבים.

אפשר לנסות את תרגול הנשימה 4-7-8:

שואפים אוויר דרך האף במשך ארבע שניות

מחזיקים את האוויר בעדינות במשך שבע שניות

נושפים באיטיות דרך הפה במשך שמונה שניות

לדוגמה, אפשר לומר לילד:

"בוא נעשה נשימה יחד כמו בלון."

אפשר גם להדגים נשיפה ארוכה כאילו מנפחים בלון או מכבים נר.

6.מגע מקרקע

מגע קטן ופשוט יכול לעזור להחזיר תחושת יציבות בגוף.

לדוגמה, אפשר להניח יד על הלב של הילד או על הבטן ולומר:

"בוא נרגיש איך הבטן עולה ויורדת כשאנחנו נושמים."

משפטים מחזקים ומרגיעים

משפטים קצרים שחוזרים על עצמם יכולים לחזק את תחושת הביטחון.

לדוגמה:

"אני כאן איתך."

"אתה בטוח."

"אנחנו עוברים את זה יחד."

כאשר המשפטים נאמרים בקול רגוע ובקרבה פיזית הם הופכים למקור של יציבות עבור הילד.

7.חזרה לשגרה

לאחר שהאירוע מסתיים חשוב לחזור בהדרגה לפעילות יומיומית מוכרת.

לדוגמה, אפשר לומר:

"עכשיו האזעקה נגמרה, בוא נחזור לשחק."

או

"בוא נקרא שוב את הסיפור שאהבת."

השגרה עוזרת לילד להבין שהמצב חוזר להיות יציב ובטוח.

תנועה ומשחק לשחרור מתח

ילדים פורקים מתח דרך הגוף.

לדוגמה, אפשר לקפוץ יחד כמה קפיצות, לרקוד עם מוזיקה קצרה או לצייר משהו על מה שהם מרגישים.

פעילות קטנה כזו מאפשרת לגוף לשחרר מתח שנאגר.

יצירת רגעים קטנים של רוגע במהלך היום

אפשר ליצור רגעים קטנים של שקט והרגעה במהלך היום.

לדוגמה

לשיר שיר קבוע לפני השינה

לעשות חיבוק ארוך

או לשבת יחד רגע בשקט ולנשום.

הרגעים הקטנים האלו מחזקים תחושת יציבות גם בתקופות מתוחות.

8.חמלה כלפי עצמנו כהורים

חשוב לזכור שגם ההורים חיים בתוך אותה מציאות של מתח ואי ודאות. טבעי לחלוטין שגם הורה ירגיש פחד, לחץ או עייפות. אין צורך לצפות מעצמנו להיות רגועים כל הזמן.

לדוגמה, אם הרגשתם שגם אתם נבהלתם מהאזעקה, אפשר פשוט לקחת נשימה עמוקה ולהזכיר לעצמכם שזה טבעי ושגם אתם עוברים תקופה מאתגרת.

כאשר אנחנו מאפשרים לעצמנו להיות אנושיים ומגלים כלפי עצמנו חמלה, קל לנו יותר להיות נוכחים עבור הילדים.

המסר המרכזי

ילדים חווים את העולם דרך עיניהם של המבוגרים סביבם. כאשר המבוגר מצליח להיות עבורם מקור של נוכחות, קשר וביטחון גם בתוך מציאות לא יציבה, הוא הופך לעוגן שמחזיק את תחושת הביטחון שלהם.

הרוגע של המבוגר הוא החוסן של הילד.

בנימה אישית,

כפסיכולוגית שעובדת עם משפחות ועם אנשים המתמודדים עם טראומה ומשבר, אני פוגשת שוב ושוב עד כמה כוחם של הקשר האנושי, הנוכחות, השיח והלב הפתוח גדול.

גם בימים מורכבים כמו אלו, בתוך מציאות של מלחמה ואזעקות, הילדים שלנו ממשיכים להישען עלינו כמקור הביטחון שלהם.

אין צורך להיות מושלמים. מספיק להיות שם. להיות קרובים, נוכחים ומחזיקים.

לעיתים דווקא בתוך מצבים מאתגרים מתגלה החוסן האנושי העמוק ביותר.

נכתב ונערך על ידי

ורד עצמון משולם

פסיכולוגית רפואית

מייסדת חוסן שלם לישראל