שליטה עצמית / יעל נבון
מה המושג שליטה עצמית אומר לך?
האים אנו תמיד שולטים בעצמנו?
מה לגבי פעוטות?
כיצד אנו יכולים לעזור לפעוט לפתח שליטה עצמית?
ובכן, שליטה עצמית מוגדרת כיכולת להחליט איך לבטא רגשות ודחפים ומתי.
רכישה של שליטה עצמית הינה תהליך ארוך וחיוני לפיתוח אישיות בריאה ומקובלת על הסביבה.

על מנת לעזור לפעוט לפתח שליטה עצמית עלינו דבר ראשון להוות מודל לחיקוי לשליטה עצמית.
במיוחד באינטרקציה ביננו ובין הילד חשוב שלא נגיע למצבים של חוסר שליטה, הרמת קול, וכדומה.
הפעוט מרגיש אותנו ומרגיש מתי אנו נסערים, לפיכך הדבר החשוב ביותר הינו להישאר רגועים במצבים בהם הילד מאבד שליטה - מכה, נושך, שורט, דוחף, זורק חפצים, זורק את עצמו על הרצפה, עוצר נשימה וכדומה.

התנהגות כזו של הפעוט לא אמורה להכעיס אותנו. הילד מתנהג בצורה "לא נישלטת" ועדיין מנסה ללמוד על העולם שבו הוא נימצא. ולכן תגובתנו מאד חשובה. אנו צריכים ללמד אותו "מה מקובל "ומה "לא מקובל".
הלמידה הינה על פי עקרון פשוט מאד -
כל מה שאנו נגיב אליו בעוצמה (בין בצורה חיובית, ובין בצורה שלילית) יחזור על עצמו, וזאת על פי עקרון ההתניה.
לפיכך אם נעניש ילד שמתנהג לא כשורה חיזקנו את ההתנהגות השלילית והפעוט יטה לחזור על התנהגות זו.

כיצד בכל זאת ניתן להפחית בהתנהגויות של חוסר שליטה?

הפתרון בנוי משלושה חלקים
א. למנוע מהילד תשומת לב על התנהגותו השלילית.
ב. למנוע מהילד להשיג את מה שרצה בהתנהגותו זו.
ג. ללמד אותו שיש אלטרנטיבה.

לדוגמה:ילד שרוצה לקחת מחברו משחק ונוהג באחת הצורות המפורטות לעיל
עלינו כמחנכים לדעת שהילד מנסה ללמוד כיצד להתנהל בעולם ולכן ודאי שאין לכעוס או לרחם עליו.
דבר ראשון עלינו להשאר רגועים וכבר מנענו את תשומת הלב השלילית של הגערה והרמת הטון.
הצעד המידי הבא הוא לא לאפשר לילד לקבל את המשחק בדרך זו. בשום אופן. עלינו להיות מאד עיקביים.
על מנת שהילד יבין שהתנהגות זו לא תניב לו רווח.
מומלץ ללוות את לקיחת החפץ במלל קצר שלא מטיל את ה"אשמה" על אף אחד מהילדים. כמו "אם אתם רבים על הבובה אז לא נשחק בה.
שלא נישכח שהילד המדובר נימצא בד"כ באינטרקציה עם ילדים רבים. ויתכן שבסיטואציה זו הוא הלוקח אך בסיטואציות רבות אחרות (למשל מול אחיו הגדולים ממנו - הכל דוקא נלקח ממנו).



השגנו בהתנהגות זו כמה דברים:
א. הוונו דוגמה אישית לשליטה עצמית.
ב. קיבלנו את הילד, לא הטלנו אשמה ולא "שפטנו "אותו.
ג. הילד למד שהתנהגותו לא הובילה לשום רווח. לא תשומת לב ולא השגת החפץ המבוקש.
וסביר שיחדל בהדרגה מהתנהגות זו.

הצגת אלטרנטיבה להתנהגות שאנו מעונינים לשנות חשובה מעין כמוה:כדאי להוריד את הבובה לאחר זמן קצר ולשחק בצורה מובנית עם שני הילדים במסירת הבובה מאחד לשני כמו אמא שנותנת את התינוק לאבא, ילדים יותר גדולים יכולים להחזיק כול אחד ביד אחת בבובת בד ולהקפיץ אותה. לקטנטנים יש להביא לכל ילד בובה מלכתחילה.
בהחזרת הבובה אני מקרינה לילדים אמון שהם יוכלו לשחק ביחד. ולצפות שאכן כך יהיה.
במידה וההתנהגות הלא רצויה תחזור על עצמה עלינו לחזור על התגובה הנישלטת. ושוב לתת אמון וחוזר חלילה.

חשוב לזכור כל תהליך חינוכי דורש חזרתיות והתמדה.

מובן שיותר קל כשמתחילים נכון מאשר לתקן דפוס חינוכי שגוי. בכל אופן גם עם שגינו בתגובותינו לאורך זמן, לעולם לא מאוחר לתקן.
וגם אם המטפלים האחרים בפעוט, לא נוהגים נכון, הילד ילמד שאיתנו יש להתנהג באופן אחר.


בהצלחה!
HyperLink
הפעוט מרגיש אותנו ומרגיש מתי אנו נסערים, לפיכך הדבר החשוב ביותר הינו להישאר רגועים במצבים בהם הילד מאבד שליטה - מכה, נושך, שורט, דוחף, זורק חפצים, זורק את עצמו על הרצפה, עוצר נשימה וכדומה